שאלה לגירוי המוח
לפני כמה שבועות, קראתי את הבלוג של ד”ר פטרישה מק’קונל, שהוא תמיד מרתק ומלא תובנות. הנושא שלה סקרן אותי, מתי מקובל לשבור את כללי הבסיס של אילוף כלבים? (30 לנובמבר, 2015). היא ביקשה מהקוראים לשקול את השאלה הזו, והשאלה הובילה לדיון חי ומרענן.
בתגובה לשאלתה של ד”ר מק’קונל, חשבתי לשתף כמה “כללים” המתקשרים לשימוש בקליקר. כמה מהם הם כללים שאינם מובנים כהלכה, ואחרים אינם כללים בכלל, אך נתפסים ככאלה על ידי אלו שלא מבינים את מטרת הקליקר.
“מאלף מבוסס חיזוק חיובי חייב להשתמש בקליקר”
לאחרונה, ארגון מסויים יצר איתי קשר על מנת שאציג סמינר בפני קבוצתו. אך כאשר הם ראו את המונח “אילוף קליקר” (Clicker Training) בכותרת של החברה שלי, הם כמעט ביטלו את ההתחייבות – כיוון שהארגון שלהם אינו משתמש בקליקרים. אני הבטחתי להם שלמרות שאנו רואים בקליקרים כלי שימושי, אנו לא מתעקשים שחייבים להשתמש בהם. למעשה, זה חשוב לזכור שאין שום קסם בקליקר. הקליקר הוא פשוט צעצוע שעושה רעש. זהו כלי שימושי לסימון התנהגות ולהעברת אינפורמציה ללומד.
עבור התנהגויות פשוטות כמו “שב” או “למקום”, אני לא בהכרח אחפש דיוק, לכן לפעמים אני מלמד את ההתנהגויות הללו ללא שימוש בקליקר. עבור חתולים מסויימים שעבדתי איתם, הקליקר היה מבהיל ואברסיבי. לכן נמנעתי מהשימוש בקליקר והעלמתי את המרקר או שהשתמשתי ב “יס” עדין כמרקר.
בעלי חיים תמיד מחפשים פידבק אשר יכול להוביל אותם לחיזוק. אם לא נלמד אותם מרקר באופן מכוון, הם יפרשו דברים אחרים בסביבה שלהם כמרקרים. הושטת היד של המאמן אל עבר הפאוץ’, צעד קדימה של המאמן, או משהו שולי כמו חיוך גדול על פני המאמן, יכולים להתפרש כולם כמרקרים. כמובן שאותה פרשנות מוטעית מתרחשת כאשר אנחנו משמשים במרקר בצורה לא נכונה. בעלי חיים ימצאו משהו שמנבא את החיזוק ב”צורה מדוייקת” עבורם.
השימוש במרקר מומלץ, בשל הסיוע הגדול שלו לתהליך האילוף ומכיוון שבשימוש נכון הוא מכוון את בעל החיים להצלחה. אך בכל אופן, בהחלט ניתן להשיג תוצאות אילוף טובות ללא מרקר פורמלי.
“הקליק תמיד חייב להיות מזווג עם אוכל”
אני עוקב אחר הכלל הזה כמעט כל הזמן. אך בכדי להיות ברור מפורשות, הייתי מנסח את הכלל אחרת: הקליק תמיד חייב להיות מזווג עם חיזוק.
אם מאמנים לא מנוסים אינם בטוחים מה בעל החיים מפרש כחיזוק, או שאינם יודעים כיצד להעריך חיזוקים שונים, הדבר הבטוח לעשות הוא להמליץ להם שהם תמיד ילוו את הקליק באוכל. ברגע שהם ממש מבינים את תהליך החיזוק עם בעלי החיים שלהם, אפשר ללוות את הקליק בחיזוקים אחרים (כדור טניס, צעצוע משיכה, או כל חיזוק אחר שאינו אוכל- ובמקרים מסויימים אפילו האות לביצוע ההתנהגות הבאה). בכל אופן, קפיצה לשלבים הללו יכולה להיות מאתגרת עבור מאלף מתחיל. אם אחרי הקליק יגיע משהו שאינו מחזק, אנו נראה את עצמת הקליקר נחלשת. אני יצרתי את הקורס “חיזוק חכם” באקדמיה של קרן פראיור (KPCT) במיוחד בכדי לעזור למאלפים ללמוד כיצד להעריך ולהשתמש בחיזוקים אפקטיביים שאינם אוכל.
“הקליק מסיים את ההתנהגות”
כאשר אנו מקליקים כדי לסמן התנהגות מסויימת, זה לרוב גורם לבעל החיים להפסיק להציג את ההתנהגות הזו ולחזור למאמן עבור חיזוק. לרוע המזל, נתקלתי במאמנים אשר מבינים מהאמרה הזו שמה שקורה לאחר הקליק אינו רלוונטי. חשוב מאוד לזכור שהכלב עדין מתנהג, והתנהגויות אחרות ממשיכות או מתחילות לאחר הקליק. אם לא נשים לב למה שקורה לאחר הקליק, אנו יכולים בהיסח דעת לחזק התנהגויות לא רצויות. דוגמא נפוצה היא כאשר כלב, לאחר שביצע התנהגות בצורה נכונה ושמע את הקליק, מתחיל לנבוח בהתרגשות תוך כדי שהוא מתקדם לכיוון המאמן עבור החטיף. אם המאמן מאמץ את האמרה ש”הקליק מסיים את ההתנהגות” בצורה פשוטה כמשמעה, הוא יחזק את הכלב והכלב ילמד לנבוח לאחר ההתנהגות.
“אם הקלקת אתה חייב לחזק”
וריאציה נוספת של הנושא הקודם היא האמונה שהקליק הוא הבטחה לחיזוק ושברגע שהבטחנו הבטחה כזו לחיה אסור לנו לשבור אותה. זוהי דרך נהדרת להסתכל על הקליקר, וכלל טוב לעקוב אחריו. אך מה קורה אם בעל החיים מבצע התנהגות בצורה לא נכונה והמאלף מקליק על ההתנהגות בטעות? המאלף כעת נמצא בקונפליקט בין שני עקרונות או כללים:
- הקלקתי, אז אני חייב לחזק.
- בעל החיים ביצע תגובה לא נכונה, אז עלי להתעלם מההתנהגות.
אנו נמצאים מול דילמות כמו זו כל הזמן באילוף. במקרים אלו, על המאלף לראות בעקרונות שעומדים מאחורי כל אחד מהכללים הללו, ככלי הכוונה לביצוע ההחלטה הנכונה. התשובות אינן מוחלטות והכללים אינם אמורים להיות פקודות בלתי גמישות.
אם אני מקליק בטעות, אני מבין שכבר חיזקתי את בעל החיים בטעות באמצעות הקליק. אני לא רוצה להעצים את הטעות על ידי כך שאוסיף עוד חיזוק. אם לקליקר יש היסטוריית חיזוקים גבוהה, כישלון חד פעמי בזיווג הקליק עם חיזוק לא ישפיע לשלילה על עוצמת הקליק. אך בכל אופן, חשוב שאני לא אמשיך לעשות את הטעות הזו. אם אני חוזר עליה לעיתים קרובות מידי, כדאי שאשקול לנסות לעבוד על כישורי התזמון והכישורים המכניים שלי, באמצעות משחקים ותרגולים מכניים ללא נוכחות בעל החיים. באופן כללי, כלל ה”אם הקלקת אתה חייב לחזק” הוא כלל שאני מתעקש עליו עם מתחילים וממשיך לעודד אותו גם אצל מאלפים מנוסים. אך כמו כללים רבים אחרים, ישנם זמנים שזה יהיה חכם לא לעקוב אחרי הכלל בצורה עיוורת.
“אם אתה משתמש בקליקר, אתה חייב להשתמש בו לעד”
ישנם פעמים בהן אני בוחר להפסיק להשתמש בקליקר עבור התנהגויות מסויימות. במקרים רבים, סיום ההתנהגות עצמה משמש כמרקר עבור החיה, ואין כל צורך להמשיך להקליק עליה. לדוגמא, כאשר החלק האחורי של הכלב נוגע ברצפה כאשר הוא מתבקש לשבת, זה מסיים את ההתנהגות ואין צורך בקליק. כאשר כלב מחזיק צעצוע, לקיחת הצעצוע מהכלב משמשת לסימון סיום ההתנהגות. כאשר ערכתי אימוני אגי’לטי, השתמשתי בקליקר על מנת לעצב דיוק עבור התנהגויות מורכבות. אך ברגע שהופעתי עם הכלבים שלי במסלול המלא, לא השתמשתי ולא הייתי זקוק לקליקר. הקליקר לא בהכרח נדרש לאחר שהתנהגויות כבר נלמדו.
“תפסיק להשתמש בקליקר ברגע שההתנהגות נלמדה”
בניגוד לכלל הקודם נמצאת האמונה שאתה צריך להפסיק להשתמש בקליקר ברגע שהתנהגות כלשהי נלמדה. אך ישנם מקרים רבים בהם הקליקר יכול להיות שימושי גם הרבה אחרי שההתנהגות נלמדה ומתקיימת באופן שוטף. אם ההתנהגות אינה כזו שמסיימת את עצמה, כלומר היא יכולה להמשיך עד שאומרים לבעל החיים לעצור, הקליק יכול להיות שימושי לעד.
לעיתים קרובות, אני מלמד התנהגויות במטרה שיימשכו. התנהגויות כמו סיבובים, נביחות, נפנוף, ונגיעה במטרה הן דוגמאות להתנהגויות שאני מלמד בעלי חיים להמשיך להציע עד שאני מקליק. סוגים שונים של התנהגויות שנועדו לעזור בטיפול רפואי (ניקוי אוזניים, גזירת ציפורניים, טיפות עיניים, וכו’) הן התנהגויות שצריך לעבוד עליהן לאורך חייו של בעל החיים. בעל החיים צריך ללמוד לקבל סוגים שונים של מגע, משכים שונים של טיפול, אנשים חדשים (וטרינרים ואסיסטנטים), וחפצים שונים. לדעתי, תחום זה של אילוף למעשה לעולם לא נגמר, כיוון שתהליך הדסנסיטיזציה לעולם לא נגמר. במקרים הללו, זה עוזר להמשיך להשתמש בקליקר.
יש סיבה שכללים קיימים, אבל יכולות להיות סיבות טובות לשבור אותם
כמדריך ויועץ, על מנת לעזור לסטודנטים שלי להצליח, אני נותן להם כללים לעקוב אחריהם. בעוד אני מצפה מהסטודנטים שלי לעקוב אחרי הכללים בקפידה כאשר הם רק מתחילים, אני רוצה שהם ילמדו את העקרונות המנחים שבעקבותיהם הכללים הללו נוצרו מלכתחילה. אני גם רוצה שהם ידעו מתי מקובל לשבור או לכופף את הכללים.
אילוף נכון מבוסס על מדע, וישנם חוקים ללמידה אשר הינם מוחלטים! אך הכללים שאנו מציבים הם לעיתים פרשנות שלנו לכיצד לעבוד עם החוקים הללו (של הלמידה) וכיצד לפרש סיטואציות מסויימות. היות וכללים נתונים לטעויות בפרשנות והעדפות מוקדמות, אנו צריכים להיות גמישים וחכמים בנוגע לפרשנות של כמה מכללי האילוף.
אילוף שמח,
קן.
מאמר מתורגם מאת קן רמירז, למאמר המקורי לחץ כאן.
ב-26-27 לפברואר קן רמירז יתארח במרקר טריינינג לסמינר של לימוד מתקדם לאנשי מקצוע.
בסמינר המאלפים יקבלו כלים בנושאים הבאים:
-
- אסטרטגיית חיזוקים
- התמודדות עם טעויות המאלף
- פתרון בעיות
- אגרסיביות