לורינג זו שיטה ללימוד התנהגות שמבוססת על פיתוי הכלב לבצע את התנועה הרצויה, וחיזוק הביצוע.
בגלל צורת העבודה בשיטה הזו, החיזוק כמעט תמיד יהיה אוכל ופחות נשתמש בחיזוקים כמו צעצועים, ליטופים וכו’.
כיצד זה מתבצע בפועל?
אם ארצה לדוגמה ללמד כלב לשבת בעזרת לורינג, קודם כל אקח ביד חטיף שהכלב אוהב. אקרב את היד האוחזת בחטיף אליו (כך שיוכל להריח אותו) ואנוע עם היד לאט כלפי מעלה. המטרה היא שהאף של הכלב יעקוב אחרי תנועת היד שלי – זה בעצם ה’פיתוי’. בדרך כלל אצל רב הכלבים, עם העלייה של האף, הטוסיק ירד לישיבה ואז נוכל לחזק את הכלב על כך שהתיישב בכך שניתן לו את החטיף מהיד שהובילה אותו. נחזור על הפעולה הזו מספר פעמים, עד שנראה את התגובה שלו באופן עקבי.
חשוב לציין שכמו בכל תהליך של לימוד התנהגות, נרצה לבנות את זה בצורה הדרגתית. למשל אם נמשיך עם הדוגמה שניתנה, נחזק על שלבים בדרך להתיישבות – למשל תחילה נחזק על כך שהוא עוקב אחרי היד שלנו, בהמשך על הרמת האף ורק אז על הורדה של הטוסיק. אלו שלבים שיעזרו לכלב להבין בדיוק מה מצופה ממנו, יהפכו את הלמידה להרבה יותר כיפית ומתגמלת וימנעו תסכול ותחושת חוסר הצלחה.
לעיתים נצטרך לבנות את ההתנהגות ביותר שלבים, ולעיתים בפחות. זה תלוי בהרבה משתנים ביניהם אופי הכלב, רמת הריכוז והעוררות שלו בזמן התרגול, כמות הסחות הדעת מסביב, ערך החיזוק שאנחנו נותנים, עד כמה ההתנהגות אותה אנחנו מלמדים מאתגרת עבורו ועוד.
מה נעשה אם הכלב לא מתיישב בתגובה לתנועה שלנו?
ייתכן שתנועת היד שלנו לא מספיק מדוייקת בכדי להוביל אותו לפוזיציה הרצויה. היא עלולה להיות מהירה מדי, רחוקה מדי מהאף שלו, קרובה מדי, גבוהה מדי וכו’. על פי תגובת הכלב לתנועה נוכל להסיק איך אפשר להתאים אותה יותר כך שתשרת את המטרה שלנו.
אם הוא אפילו לא עוקב אחרי תנועת היד שלנו?
אפשר להחליף חטיף למשהו שהוא יותר אוהב או שיש לו ריח חזק יותר, למזער את ההפרעות מסביב ולעשות כל דבר שעשוי לעזור לכלב להצליח.
לורינג זו אמנם שיטה יחסית פשוטה ללימוד התנהגויות, אך להיפטר מהפיתוי עשוי להיות מאתגר.
כלומר, אם לימדנו את הכלב שלנו לעשות סיבוב סביב עצמו בעזרת לורינג ואנחנו רוצים שבסופו של דבר הוא ידע לעשות את הסיבוב גם מבלי שנזיז את היד בכלל – צריך באופן הדרגתי ‘להעלים’ את הפיתוי.
אם תחילה חיזקנו אותו על תנועות קטנות בסיבוב, לאט לאט נרווח את החיזוקים כך שהוא יעקוב אחרי היד שלנו ויבצע סיבוב שלם עבור החיזוק.
אחרי שהוא מבצע באופן עקבי את ההתנהגות בתגובה לתנועת היד, אפשר להרחיק מעט את היד מהאף שלו, בהמשך לבצע את התנועה מבלי חטיף ביד (לסירוגין) ובתום הביצוע לחזק מהיד השנייה, ולבסוף לאט לאט להקטין את תנועת היד עד שתיעלם לגמרי.
העלמת הפיתוי היא תהליך למידה נוסף ולעיתים קרובות דורשת סבלנות, דיוק והתמדה.
חשוב לזכור שגם בלורינג אחריותינו היא לוודא שהכלב מצליח. זה עלול להיות מאוד מתסכל עבורו להריח את החטיף ולא להצליח להשיג אותו, אז חשוב שנשמור על שלבים שמתאימים לו ונחזק אותו מספיק כדי שחוויית הלמידה תהיה כיפית ומתגמלת.
אם נבקש ממנו יותר מדי, ייתכן שהמוטיבציה שלו לשתף פעולה בתרגולים הבאים תיפגע בגלל התסכול שחווה.