שלב טרום זחילה (של התינוק) – גיל 0-6 חודשים בערך
מניסיוני (אני אבא לילדה מהממת בת שנה), מרגע ההגעה של התינוק הביתה ועד לגיל חצי שנה, אין יותר מדי אינטראקציה פיסית יזומה מצדו של התינוק אלא יותר (אם בכלל) מצד הכלב. לכן בתקופה זו כדאי להתמקד ב2 דברים עיקרים בכדי לעזור לכלב להבין שהתינוק הוא יצור חמוד שכיף לשהות במחציתו:
- תרגולי ‘התקרבויות’ ונוכחות של התינוק ליד הכלב – הכינו מראש קערה עם חטיפים במקום מרכזי בבית.
- בכל פעם שהכלב יוזם התקרבות לכיוון התינוק, שבחו אותו בטון מתלהב תוך אמירת שמו של התינוק/ת – לדוגמא: ‘הנה גלי’! ומיד לאחר מכן זרקו חטיף לכיוונו. הקפידו להגיב באותה צורה מתלהבת ושמחה אפילו אם הכלב ‘רק’ מביט לכיוון התינוק.
- כ4-5 פעמים ביום הרימו את התינוק לחיקכם, קחו עמכם חטיף בצורה כזו שהכלב לא יבחין שיש לכם חטיף ביד. כעת, התקרבו כמה צעדים לכיוון הכלב (שנמצא לדוגמא במנוחה במיטתו). כשאתם שמים לב שהכלב הבחין בתינוק ‘שמתקרב’ אליו, אמרו בטון מתלהב את שמו של התינוק – לדוגמא: ‘הנה גלי’! עצרו, זרקו את החטיף לכיוונו והמשיכו להתנהל כרגיל בבית.
הערה חשובה: חשוב להפתיע את הכלב בתרגולים מזדמנים. במידה והכלב שם לב שיש לכם כבר חטיף ביד, החזירו את החטיף למקומו ונסו שוב רק כשהכלב לא שם לב שיש לכם חטיף ביד. זכרו! המטרה היא לקבע את הרגש של הכלב ביחס לתינוק – כלומר, הופעת התינוק = דברים טובים (תשבחות +חטיף) = כיף לי שהתינוק עובר לידי !
- חיזוק התנהגויות רגועות חיוביות ליד התינוק – במאמר הקודם (הכנת כלב או גור לתינוק חדש שמגיע לבית) הסברתי על חיזוק התנהגויות רגועות וחליפיות בבית. זה הזמן ליישם אותם ותרגל אותם גם בסביבת התינוק. הקפידו לא לקשר רגש שלילי לתינוק, לדוגמא: אם הכלב יושב/שוכב בצורה רגועה ליד התינוק (על משטח פעילות, לידכם בזמן האכלה וכד’) שבחו אותו ולטלפו אותו בתנועות איטיות ועמוקות (אפשר אפילו עם הרגל אם היד לא פנוייה לכן/ם). יחד עם זאת אם הכלב קופץ עליכם או מנסה להגיע אל התינוק בצורה לא נעימה, בקשו ממנו לעשות פעולה רגועה יותק כמו לשבת, לשכב או ללכת למקום ברוגע, וכשהכלב עושה זאת או בוחר לעשות זאת מעצמו שבחו אותו על כך! המטרה היא ליצור הרגליים נכונים של הכלב בסביבת התינוק.
שלב זחילה – גיל 6+ חודשים בערך
אני תמיד אומר שמרגע שהתינוק מתחיל לזחול/לשבת/לעמוד ובעצם מתחיל לחקור את העולם בעיקר עם חושיו הפיסיים (מגע ידיים, הכנסת דברים לפיו וכד’), אזי ה”אילוף” עובר גם לצד האנושי – יש צורך לחנך ולהכווין את התינוק הסקרן (ממילא) לאינטראקציה נכונה עם הכלב בבית. לכן, השגחה או הפרדה (בהתאם לצורך) בין הכלב לתינוק היא משהו שאני מאוד ממליץ עליו בתקופה זו וכמובן לא להשאיר תינוק עם גור/כלב ללא השגחה בכל מקרה! יחד עם זאת הנה כמה דברים שכדאי להקפיד עליהם בתקופה זו בין כלבים ותינוקות:
- לימוד מגע נכון – במידה והכלב רגיל למגע ברוב חלקי גופו (ראש, אוזניים, זנב, רגליים ועוד), התהליך פה יהיה קצת יותר קל. אך אם הכלב לא כל כך אוהב מגע כדאי לכם לקרוא את המאמר המקדים (הכנת כלב או גור לתינוק חדש שמגיע לבית). בגילאים מוקדמים, לתינוק אין עדיין ויסות עוצמה בידיו. לכן, אינטראקציה עצמאית עם הכלב ללא השגחה שלכם תגמר במשיכת שיערות, ‘תלישות’ אוזניים לכלב, צביטות, מכות ומגוון שונה של ‘טסטים’ שהתינוק החמוד שלכם יערוך על הכלב… השגיחו (!) ולמדו את התינוק ללטף בצורה נכונה ועדינה, הדגימו לו כיצד לעשות זאת (“הנה לטף את צ’יקה.. טובה צ’יקה..!”). במידה והתינוק נלהב מדי או שקצת קשה לכם לווסת אותו, פשוט הרימו אותו מהכלב ונסו שוב מאוחר יותר. זכרו! כל הצלחה של התינוק היא גם הצלחה של הכלב = שבחו את שינהם בהתלהבות בכל פעם שהכלב ‘מקבל’ מגע נעים מהתינוק, ושהתינוק ‘מעניק’ מגע נעים בצורה נעימה לכלב!
- למדו את התינוק ‘להתנהל’ נכון עם הכלב – למדו את התינוק לשבת ליד הכלב, להתנהל לידו בצורה רגועה ובשום אופן (!) לא לאפשר לתינוק ‘לרכב’ או לטפס על גבי הכלב – פשוט כי לרוב הכלבים זה ממש לא נעים (וגם מסוכן לתינוק בסופו של דבר – אם לכלב לא נעים תוך כדי שהתינוק עליו, במקרה הטוב הכלב פשוט יקום ויעיף את התינוק מעליו…)
- לא להציק לכלב כשהוא ישן – למדו את התינוק לא להטריד את הכלב בזמן שהוא ישן. במידה וקשה לכם להשגיח על התינוק כדאי לדאוג ל’אזור בטוח’ שהכלב יוכל לשהות בו. כזה שהתינוק לא יוכל להגיע אליו. לדוגמא: תיחום חלקים מסויימים בבית, מחסום למסדרון, גדר נמוכה סביב מזרון הכלב וכד’.
- ללמד את הילד בהדרגה לכבד סימני הרגעה של הכלב – דוגמאות לסימנים חשובים נתתי בחלק הראשון של המאמר. זה הזמן להתחיל ללמד את התינוק (אשר לאט לאט גדל להיות ילד) לדעת לכבד את המרחב האישי של הכלב/גור, ובעצם לקרוא ולהבין את הכלב טוב יותר… ממש כמו מבוגר.
- האכלה מהיד – אחד התרגילים המעולים לחיזוק הקשר בין התינוק/ילד לכלב הוא לתת לתינוק להאכיל את הכלב ישירות לפיו. כדאי לשלב גם אותות שונים של רגיעה לפני מתן החטיף כמו לשבת, לשכב וכד’. (חשוב! תרגיל זה חייב להיות מותאם ליכולת הקוגניטיבית של הילד – וודאו שאין סכנה שהתינוק יכניס חטיף/אוכל לפה שלו במקום לפיו של הכלב כמובן).
זהו לבנתיים, שיהיה לכם המון בהצלחה!
כלבים וילדים זה השילוב הכי מדהים שיש בעולם (-:
מאת: שי וייס, מאמן ומטפל התנהגותי לכלבים, נשוי ואבא לתינוקת בת שנה, 2 כלבות וחתולה.
יכול לעניין אותך גם:
