המדריך לענישה אפקטיבית / רוני בנארי

מי שעוקב אחרי התכנים שלי בקבוצת האקדמיה בפייסבוק יודע היטב שאני מאמינה גדולה בידע ובהשכלה, אני חושבת שתמיד יש מקום להטיל ספק ולשאול שאלות ולכן אוהבת להעמיק קצת מעבר להסברים גנריים ודעות סובייקטיביות

1. 1. העונש חייב להיות משהו שהכלב לא אוהב וגם לא מצפה לו.
      הטיעון ש’זה לא באמת כואב לו’ מאוד נפוץ בניסיון להצדיק עונשים פיזיים לכלבים.
      העובדה הפשוטה היא שכלבים לא מפסיקים סתם ככה לעשות משהו שהם רוצים או אוהבים. אם העונש אפקטיבי, כנראה עשינו משהו שהיה מספיק כואב או לא נעים כדי לגרום לכלב לעצור ולהפסיק את מה שהוא עשה. כלומר, זה בהחלט כואב לכלב או גורם לו לאי נעימות, אחרת זה לא היה עובד.
      בנוסף שימו לב – הכלב צריך לא לצפות את העונש. למה?
      כי אם הוא ידע לצפות את העונש, הוא פשוט יימנע ממנו. אם הוא ידע לצפות את העונש ולא יכול להימנע ממנו אבל עדיין בוחר לעשות את הפעולה שתוביל לענישה, העונש כנראה לא אפקטיבי. זה מוביל אותנו היישר לסעיף הבא.
   2. העונש חייב לדכא את ההתנהגות. אם משתמשים במשהו כעונש ובפועל הוא לא מוביל לדיכוי ההתנהגות, הוא לא מתפקד כעונש אלא סתם התעללות.
      אם נעניש את הכלב שלנו שוב ושוב ולא נראה שינוי כלשהו בהתנהגות שלו בעקבות הענישה – זה הזמן לעצור ולהבין שאנחנו פוגעים בכלב סתם. אם אנחנו בוחרים להכאיב לו או להלחיץ אותו כדי לחנך אותו, וזה אפילו לא באמת תורם לחינוך שלו – אין הצדקה להמשיך לעשות את זה.
   3. העונש חייב להיות בעוצמה מושלמת.
      אם העונש חזק מדי הוא עלול לפגוע במערכת היחסים שלכם עם הכלב ואף לאבד דברים נוספים מלבד ההתנהגות שהתכוונתם להעניש. הכלב עלול להירתע או לחשוש מכם, להרגיש מאויים ולאבד חלק מהאמון שלו בכם. בנוסף, ענישה חזקה מדי היא כמו carpet bombing במקום ירייה ממוקדת.
      לדוגמא אולי ניסיתם להעניש את הכלב על זה שהוא נבח בטיול, אבל העונש היה לו כל כך לא נעים שהוא פשוט יחשוש מכל מה שהתקשר מבחינתו לסיטואציה – כולל הכלב שבדיוק עבר מולו, הרעש של המכונית שנסעה ליד והממטרה שפועלת מולכם. כל הגירויים האלו כרגע ספגו מטען רגשי שלילי ועלולים להפוך לטריגרים עבורו.
      לעומת זאת, אם העונש חלש מדי הוא רק יגרום לכלב לפתח עמידות לסוג הענישה הזה ויוריד את רמת הרגישות שלו.
      למשל כשמדברים על משיכות ברצועה, הכלב פשוט יתרגל לתחושה של המתח על הצוואר או על החזה שלו. עם הזמן זה לא יזיז לו יותר והוא יתעלם מהמשיכות.
      מאוד מורכב להעריך מה העוצמה הנכונה לענישה.
   4. העונש חייב להתרחש מיד אחרי ההתנהגות שאליה הוא מקושר. אחרת לא תיווצר התנייה נקייה בין ההתנהגות ובין הענישה.
      טיימינג זה קריטי. זה די מסביר את עצמו, אבל קחו בחשבון שרמת הדיוק חייבת להיות גבוהה (כ2 שניות) כדי שהענישה תהיה אפקטיבית. אם אתם מגיבים באיחור הוא לא יוכל ללמוד מזה, אז עדיף לוותר.
   5. העונש חייב להיות מקושר להתנהגות, אבל לא למאמן. אחרת, המאמן הופך למרכיב בעונש והחיה מתחילה לחשוש ממנו.
      אם הכלב שלכם יודע לקשר בין העונש שהוא חווה וביניכם, זה בהכרח משפיע על מערכת היחסים שלו איתכם. זה מייצר קונפליקטים ומכניס סטרס לקשר שיכול להתבטא בכל מיני דרכים. זה עלול להפחית את המוטיבציה של הכלב לשתף אתכם פעולה במגוון סיטואציות, לגרום לו להימנע מכם, להיות חשדן כלפיכם או פחות קשוב.
   6. העונש חייב להתרחש בכל פעם שההתנהגות מתרחשת. אחרת, ההתנהגות תישמר על לו”ז חיזוקים משתנה והכלב יחליט שביצוע ההתנהגות שווה את הסיכון שאולי ייענש.
      אם הכלב מעוניין לבצע פעולה כלשהי, זה כנראה משום שהיא מחזקת אותו באיזשהו אופן. במקרים בהם הוא לא נענש על ההתנהגות, הוא מחוזק עליה ולכן יכול להיות לו אינטרס גם בהמשך להמר ולקוות שהפעם לא ייענש.
   7. חייבת להיות לכלב אלטרנטיבה
      בכל סיטואציה לכלב חייבות  להיות אופציות שעליהן הוא לא נענש, כדי שהוא יוכל ללמוד מה מצופה ממנו לעשות. אם אין לו אף דרך להימנע מהעונש, זו לא ענישה אלא התעללות.
   8. לעולם אין להשתמש בענישה עד לרמה שזה מתגבר על החיזוקים החיוביים – ע”פ נקודת מבטו של הכלב, לא שלך.
      חוויית הלמידה של הכלב חייבת להיות טובה כדי להיות אפקטיבית. אם הוא לא מרגיש מחוזק מספיק, המוטיבציה שלו תיפגע וגם תחושת הבטחון והאמון שלו במאמן.
      לא מדובר ביחס ישיר של מס’ חיזוקים לעומת מס’ עונשים, אלא במאזן דק שאך ורק הכלב יוכל להעיד לנו עליו. לצורך העניין אם ניתנו מעט עונשים אך השפעתם על הכלב משמעותית יותר מעוצמתם של החיזוקים – האימון כולו בגירעון והאפקטיביות שלו תיפגע.

כשדוקטור גל זיו, המרצה שלנו בקורס להכשרת מאלפים במרקר טריינינג, סיים ללמד אותנו את חוקי הענישה התגובה האינטואיטיבית שלי הייתה: “מה? אבל איך זה אפשרי?”
איך מצליחים להעניש בתזמון מושלם, בעקביות מוחלטת, בעוצמה מדוייקת, מבלי שהכלב יצפה את העונש וכל זה מבלי שהוא יקשר את הענישה אלינו???
התשובה של גל הייתה לחייך ולומר “נו בדיוק”.

להעניש בצורה אפקטיבית זה בכלל לא קל, גם למאמני כלבים מוכשרים ומנוסים.
דורות של כלבנים ואנשי שירות בתחום ניסו להמציא טריקים ורעיונות שיאפשרו להעניש את הכלב עם מערכות וויסות של העוצמה, עם הפעלה אוטומטית כדי לדייק בתזמון ועם מנגוני פעילות מרחוק כדי שזה לא יקושר אלינו. בפועל – הסכנות תמיד שם, וההשפעה שלהן עלולה להיות בלתי הפיכה לפעמים.
אם מדברים בתור לקוחות או מגדלי כלבים שלאו דווקא למדו את התחום לעומק, זה בכלל בלתי אפשרי.
חוויות רעות נצרבות הרבה יותר מהר מחוויות טובות, אצל כל יצור חי – זה הישרדותי. הכלבים שלנו רגישים ונבונים, ואי אפשר לעשות undo אם פגענו באמון שלהם.
תחשבו כמה אנשים מתהלכים עם הכלבים שלהם במשך שנים עם קולרי חנק, ונותנים ‘תיקונים’ מבלי שזה ישפיע על כמה הכלב שלהם מושך / נובח. או כמה אנשים צועקים “אסור” 100 פעם מבלי שזה עוזר.
ככה נראית ענישה לא אפקטיבית – לא מתרחשת למידה, הכלב סתם סופג את האברסיה (פיזית ורגשית) מבלי שזה אפילו משרת איזשהי מטרה חינוכית.

כדי להוביל תהליך מוצלח נדרשת הבנה מעמיקה של תאוריות למידה, ניהול סביבתי, הדרגתיות, דיוק ורגישות לשפת הגוף של הכלב.
אבל אם יש לכם את כל אלה, אתם לא תצטרכו להשתמש בענישה!
אוסיף לקינוח כי חשוב שזה ייאמר – התמקדתי כאן כאמור בשיקולים של יעילות כי רציתי להמחיש שגם מהפן הזה עבודה מבוססת חיזוקים היא עדיפה בהרבה על עבודה שמשלבת ענישה.

אבל זה המקום לציין שיעילות היא בכל מקרה לא הכל בחיים, כי מוטלת עלינו כאוהבי כלבים גם אחריות מוסרית לא לפגוע בהם.
הם סומכים עלינו שנהיה שם בשבילם, שנעניק להם בטחון ושנהיה המשפחה שלהם.
זו הבחירה שלנו אם לחנך אותם בצורה כוחנית, או על ידי שיתוף פעולה ולפחות בעיני – יש רק בחירה אחת נכונה 🙂

כותבת המאמר היא רוני בנארי, מטפלת התנהגותית בוגרת מרקר טריינינג
אם אתם מתעניינים בתאוריות הלמידה ורוצים להעמיק בהן אתם מוזמנים להירשם לקורס מרקר בייסיק – מומלץ בחום לכל מי שמגדל כלבים!
בנוסף תוכלו להצטרף לקבוצת הפייסבוק של האקדמיה כדי להתייעץ, לשאול שאלות ולהמשיך ללמוד.