1, 2, 3, 4 . . . האם כלבים יכולים לספור?

מאילוף מאלפים…. בחזרה לאילוף כלבים (לספור!)

היכולות הקוגניטיביות של בעלי חיים תמיד ריתקו אותי. בעבר לימדתי קורס מתקדם על אינטליגנציה של בעלי חיים. הפופולריות של הקורס היוותה אינדיקציה לעד כמה אנשים ממש מתעניינים בנושא הזה.

לאורך הקריירה שלי התמזל מזלי לעבוד על מספר מחקרים קוגניטיביים. הייתי שותף בתכנון מחקרים על התמצאות במרחב באמצעות תהודה – בדולפינים, על התאמה לדוגמית עם אריות ים, ועל חיקוי בכלבים. בכל אופן, ברוב המקרים, אני לא הייתי החוקר אלא המאלף, שעוזר למדענים הקוגניטיביים לאלף מינים שונים להשתתפות בפרויקטים. למדתי ממקור ראשון שתהליך ביקורת העמיתים המדעי הינו צעד מאוד קשוח, אך הכרחי, על מנת לאשר כי מחקר אכן נוהל כהלכה.

במהלך 15 השנים האחרונות, החשיפה שלי למחקרים מדעיים הובילה להתעניינות שלי באילוף קונספטואלי עם כלבים. בהתחלה, ההתמקדות שלי לא הייתה במחקר, אלא בלהנות יחד עם בעלי החיים ולעזור לאחרים ללמד קונספטים (מושגים) כמו  אותות מכוונים, קירוב של איבר למרכז הגוף, התאמה לדוגמית וחיקוי. רק לאחר הרבה שנים בהם לימדתי אנשים כיצד ללמד את הקונספטים הללו, שמתי לב למעשה שקיים מחסור במידע בנוגע להיבטים מסויימים של היכולות הקוגניטיביות של כלבים.

ב 2013, התחלתי פרויקט שחשבתי שיהיה קצר: ללמד כמה כלבים להבין את הקונספט של ספירה. בעבר, לימדתי מספר כלבים לספור עד שלוש, משימה שאינה קשה במיוחד. המדע הראה לנו בעבר, שלכלבים יש את היכולת לזהות כמויות של שלוש בקלות. לא היה לי מושג לאן המסע הזה ייקח אותי במהלך השנים הבאות! זה בהחלט לא היה אפשרי ללא השותפה הנלהבת שלי, קורל – איירדייל מעורבת, מאוד ריאקטיבית, בת שלוש.

שלב 1 – משותף

בקליקר אקספו 2014, הצגתי את התוצאות המוקדמות של לימוד ספירה עם קורל. זה היה פרויקט פשוט, אבל מאלפים רבים היו מרותקים בגלל שמעולם לא ראו את הקונספט הזה נלמד.

קורל למדה להסתכל על חפצים שמוקמו במגש ואז לגעת בטרגט (מטרה), אשר מסמל כמה חפצים היו במגש. עיגול כחול סימל חפץ אחד, מלבן ירוק סימל שניים, ומשולש שחור סימל שלושה. מספר החפצים במגש הפך להיות האות של קורל, שמסמן לה באיזו צורה של טרגט היא צריכה לגעת. קורל הגיע לרמת דיוק של 98% מתוך המון ניסיונות.

לאחר הפרזנטציה שלי, עמיתיי, ד”ר סוזאן שניידר וד”ר סוזאן פרידמן, נתנו לי פידבק נהדר והצעות לשיפור תכנון הפרויקט ולהפיכתו למחקר שראוי לפרסום. שתיהן האמינו בפרויקט ועודדו אותי בעדינות להמשיך, למרות ההתעקשות שלי שאיני מעוניין להתקדם איתו יותר.

שלב 2 – משותף מחדש

6 חודשים לאחר מכן, התחלתי מחדש את הפרויקט הזה, עם מספר פרוטוקולים חדשים. הפעם, קורל למדה לסמן את מספר החפצים במגש על ידי נגיעה בלוח לבן שעליו מספר נקודות ממוגנטות. לאחר שקורל הביטה על החפצים שבמגש, היה עליה לגעת בלוח הלבן שעליו יש את מספר הנקודות התואם. בכדי להצליח בזה, הנחתי שיהיה על קורל “לספור” פעמיים – פעם אחת את החפצים שבמגש, ואז את הנקודות שעל הלוח.

ארגנתי את הסיטואציה בצורה שמנעה ממני לתקשר לקורל את התשובה הנכונה בצורה לא מודעת, או בצורה שתשפיע על התגובות שלה בכל דרך שהיא (Double-blind trials).

רצף האירועים והפרוטוקולים בהם השתמשנו בכל ניסיון טיפוסי:

• אני נותן לקורל את האות “כמה”?
• קורל דוחפת את הראש שלה בתוך אזור שמוסתר בווילון, שם אדם נוסף שם מספר חפצים במגש.
• אני לא יכול לראות את מגש החפצים או את האדם ששם את החפצים במגש, ואני אף פעם לא יודע את התשובה הנכונה לשאלה.

אדם #2 (ששם את החפצים במגש) לא יכול לראות את הלוחות הלבנים, ואין לו שום יכולת להוביל או לסייע לקורל בהיסח דעת כאשר היא בוחרת את התשובה הנכונה. מספר החפצים והחפצים הספציפיים שמונחים במגש נקבעים רנדומאלית על ידי תוכנת מחשב. לאדם שלישי – שקורל, אני או אדם #2 לא יכולים לראות – יש מבט חד כיווני אל עבר הלוחות והוא מסמן באמצעות הקליקר אם קורל מבצעת בחירה נכונה. אני מחזק את קורל אם אני שומע את הקליק. אם אין קליק, איני עושה דבר. כך או כך, אני מכין את קורל לניסיון נוסף. כל סשן מורכב מ 10 ניסיונות. הרצף של הלוחות הוא רנדומאלי ומשתנה לעיתים קרובות בכל סשן. המיקום של הנקודות על כל לוח משתנה בקביעות על מנת למנוע זיהוי של תבניות.

הגענו למספר 8. ההצלחה של קורל נשארה מעל 95% עבור המספרים 1 עד 5, וצנחה ל 90% עם המספרים 6 עד 8. קצב התגובות הללו היה הרבה מעבר למקריות, והרגשתי בטוח שאני נמצא בעמדה מבוססת מספיק על מנת להציע שקורל למדה לספור. הצגתי את התוצאות הללו בקליקר אקספו 2015 וקיבלתי תגובות מאוד נלהבות.

עמיתים נוספים נותנים פידבק

ד”ר חזוס רוזאלס-רואיז, חבר בסגל הקליקר אקספו, הזמין אותי להציג את מחקר הספירה בכלבים במפגש שנתי באוניברסיטת צפון טקסס. הצגתי את הפרויקט בפני קבוצת מוזמנים, וציפיתי מאוד לפידבק מהסטודנטים ומהבהייביוריסטים והמחנכים שהיו נוכחים.

בזמן שחברי הקהל שיבחו את העבודה שהושגה, היו להם גם הצעות ושאלות רבות. הם זיהו שקורל מבצעת משהו שהוא די יוצא מגדר הרגיל, אבל הם היו בספק שבאמת אפשר לקרוא לזה “ספירה”. למרות שארגנתי את הסיטואציה כך שלא אוכל להשפיע על הבחירות של קורל, אנשים בקהל עזרו לי לראות היכן העדפות או גורמים נוספים יכולים להשפיע על התגובות שלה. הם עודדו אותי לפרסם את המחקר עם כמה חידודים קטנים.

האם להמשיך או לא?

למרות חוסר החשק הראשוני שלי להמשיך עם הפרויקט הזה (בנקודה מסויימת אפילו סירבתי לשקול זאת), לא יכולתי שלא להיות מסוקרן לגבי ההצעות המעולות שניתנו לי בטקסס. ההצעה אולי הכי יעילה שקיבלתי הייתה לחקור עבודה דומה שנעשתה עם ילדים. הרעיון הזה עזר לי להבין שלהגדיר ספירה זה לא דבר פשוט או ברור. פסיכולוגים קוגניטיביים עדיין מתעמתים לגבי המושג ספירה. לא פלא שהייתה לי בעיה לשכנע אנשים שקורל סופרת.

היו אתגרים נוספים לפתור. קורל אומצה לבית אוהב. לא איתי אותה הרבה זמן, והיא כבר לא הייתה חלק מתכנית אימון מובנית. בנוסף, לא הייתה לי גישה למרחב התרגול בו נערכו האימונים הקודמים שלנו, או לסגל שיכל לעזור לי.

למרות המכשולים הללו, קול בראש שלי אמר לי שלעולם לא יהיה זמן טוב יותר. לימדתי הרבה כלבים לספור, אך לאף אחד מהם לא היו את ההתלהבות והפוקוס של קורל. איך יכולתי שלא לנצל את ההתלהבות שלה, ולגלות כמה עוד היא יכולה ללמוד?

שלב 3 – לשתף

בקיץ 2015, התחלתי בשלב חדש, ובתקווה משופר, של פרויקט הספירה. היו מכשולים רבים להתגבר עליהם, והרבה הצעות חדשות להטמיע. השינויים המשמעותיים ביותר כללו:

• שימוש בהתאמה לדוגמית (Matching to sample) כמנגנון שיאפשר לשאול את קורל שאלות מרובות לגבי סט חפצים ספציפי שנמצא במגש.
• גיוון גם בגודל ובצורה של הנקודות על הלוח הלבן על מנת למנוע זיהוי תבניות אפשריות.
• להציג לקורל מספר מספרים חדשים, או כאלה שלא ראתה מעולם, בסשן יחיד ללא אימון מראש

בחנו את קורל מניסיונות שכללו עד ל 22 חפצים. מידע ראשוני הראה שהיא השיגה רמת דיוק של 79% עם מספרים עד 14. כשהתקדמנו למספרים גבוהים יותר, רמת הדיוק שלה החלה לצנוח במהירות. למרות שהיא עדיין ביצעה ברמת דיוק שהיא מעבר למקרית, כמויות של מעל ל 14 החלו לתסכל את קורל.

פירוש התוצאות

בקליקר אקספו 2016, אני אציג סשן שנקרא “האם אתה חכם כמו כלב”? בפרזנטציה זו אני אשתף סרטונים של אימוני הספירה ומדגם מייצג של חלק רב מהניסיונות. אני גם אשתף את מה שגיליתי לגבי מחקרים שפורסמו על ספירה עם ילדים, ואנסה להתאים או להשוות אותם למה שגיליתי על היכולות של קורל. בשלב זה, קשה להסיק איזושהי מסקנה וודאית לגבי ספירה בכלבים, אך קורל הראתה יכולות יוצאות דופן בכמויות של עד 14.

האם קורל באמת סופרת? האם ישנה איזושהי חשיבות לעובדה שהיא יכלה לזהות כמויות של 14 בקלות אך לא מעבר לזה? האם העובדה שהיא הייתה כלבת הצלה מאוד ריאקטיבית מתאימה ליכולות הללו? האם לאילוף מבוסס חיזוק חיובי ישנה השפעה על היכולת של קורל ללמוד כל כך הרבה כפי שלמדה? מה אחרים יכולים לעשות עם המידע הזה, ואיזה מחקר נוסף הפרויקט הזה יכול להניע? אנסה לענות על שאלות אלו ועוד בקליקר אקספו 2016  (ההרשמה עכשיו פתוחה ל רינו, נוואדה וסיסינטי, אוהיו).

אני מאמין שבעלי חיים מסוגלים להרבה מעבר ממה שאנחנו נותנים להם קרדיט. מערכת יחסים טובה עם בעל חיים נלהב, בשילוב עם תכנית אילוף מלאה במחשבה, יכולים להוביל לתוצאות מופלאות. אני נרגש לשתף את המסע המדהים של קורל ומקווה לעבוד עם אחרים על מנת לקדם את הפרויקט הזה.

נתראה באקספו!

אילוף שמח,

קן.

מאמר מתורגם מאת קן רמירז.

למאמר המקורי

יכול לעניין אותך גם:

מרקר טריינינג ב-TED

האם זה אכן הכל או כלום?

פרויקט הפרפר

אילוף חתולים במרקר טריינינג

בפברואר הקרוב קן רמירז יתארח במרקר טריינינג לסמינר של יומיים של לימוד מתקדם למאלפים.

בסמינר המאלפים יקבלו כלים בנושאים הבאים:

• אסטרטגיית חיזוקים
• התמודדות עם טעויות המאלף
• פתרון בעיות
• אגרסיביות

לפרטים נוספים והרשמה