איך לאלף כלב “עזוב” – סירוב מזון

“עזוב” הוא אות מאוד חשוב: הוא יכול לשמור על הכלב מאכילת דבר מה רעיל או סתם לא בריא, למנוע ממנו להכניס לפה דברים מגעילים (ואז ללקק אותנו…), וללמד אותו פשוט להתעלם מדברים שאנחנו רוצים כרגע שלא יתעסק איתם, בין אם זה כלב אחר ברחוב, אדם או חתול שאנו עוברים על פניו, וכו’.

זוהי אחת ההתנהגויות שיותר קשה לכלבים לבצע, כי היא דורשת מהם שליטה עצמית ודחיית סיפוקים– שני דברים אשר כמו ילדים קטנים, גם לכלבים קשה בהתחלה ללמוד וליישם אך בעזרת תרגול והתמדה ניתן ללמד כל כלב לעזוב שאריות אוכל, זבל ושאר פיתויים, בין אם בבית או ברחוב.

ציוד דרוש:

קליקר, פאוץ’ עם חטיפים ממש שווים, פיתוי כלשהו (בעל ערך נמוך מבחינת הכלב), רצועה לשלבי התרגול בחוץ.

איך לאלף כלב “עזוב”:

ניתן להתחיל את הלימוד בשתי דרכים, השלב הראשון הוא שלב מומלץ שיכול לתרום רבות להצלחת האימון, אך ניתן גם לדלג ולהתחיל בשלב 2.

1. מלמדים את הכלב ליצור (להציע לנו) קשר עין לפי ההוראות במאמר הזה.
2. מחזיקים ביד אחת חטיף קטן ומשעמם(!) ומרימים את היד גבוה, כך שהכלב יכול לראות ולהריח את החטיף אך לא מנסה להגיע אליו. משאירים את היד במיקום הזה ומחכים שהכלב יצור איתנו קשר עין, או פשוט יפנה את מבטו הצידה מהיד עם החטיף. מקליקים מיד, אומרים “קח!” ונותנים לו את החטיף.  חוזרים על כך 10 פעמים.
3. חוזרים על אותו התרגיל כאשר היד במיקום אחר, קצת יותר נמוך או קרוב אל הכלב, אך עדיין לא כ”כ קרוב שהוא ינסה לקפוץ ולקחת את החטיף. מקליקים על קשר עין או הסטת מבט מהחטיף, אומרים לו “קח!” ומצ’פרים.
4. מחזיקים את החטיף בתוך כף יד קמוצה לאגרוף ומקרבים אותה קצת יותר אל הכלב. בשלב הזה אנו בעצם מציעים לו לנסות ולקחת, אך בלי שיצליח: נותנים לו להריח, לגשש, לגפף, ללקק, ומי שלא מפריע לו-  אפילו לנגוס בעדינות עם השיניים. כשכל זה קורה פשוט מתעלמים. (אם לא רוצים שהכלב ינגס, מזיזים את היד לרגע ואז מציעים לו אותה שוב, קצת גבוה או רחוק יותר ממנו). מחכים לרגע שהכלב מפסיק לנסות להגיע אל האוכל, גם אם זה קורה “בטעות” (הכלב שמע איזה רעש וסובב את ראשו), ובשניה שזה קורה – מקליקים, אומרים “קח!”, פותחים את היד ונותנים לו לאכול. המהדרים לא פותחים את אותה יד אלא נותנים לו חתיכת אוכל אחרת מקערה או מהכיס, מהיד השניה.
5.  חוזרים על השלב הזה הרבה פעמים עד שהכלב מבין שהדרך הכי מהירה לקבל את האוכל היא להתעלם מהאוכל. כשזה קורה מתחילים להוסיף את האות “עזוב” באותו הזמן שאנו מציגים את היד עם הפיתוי. חשוב להגיד “עזוב” רק פעם אחת ואז לתת לכלב הזדמנות לחשוב ולחכות שהוא יפנה את מבטו או יצור איתנו קשר עין. בשלב הזה זה אמור לקרות מיידית כי הכלב כבר הבין את המשחק, אנחנו רק מלמדים אותו בעצם את האות להתנהגות.
6.  מי שלא מסתפק בהפניית המבט מהפיתוי או יצירת קשר עין יכול בשלב הזה לבנות תגובת “עזיבה מכוונת” יותר חזקה של הכלב, כגון תזוזה של הכלב אחורה מהיד המוצגת, הפניית הראש הצידה וכו’. פשוט הציגו את החטיף ביד סגורה וחכו שהכלב יציע את התגובה בה בחרתם, ואז הקליקו ואמרו לו “קח” כשהוא מבצע את ההתנהגות הרצויה. חיזרו על כך כמה פעמים, עד שהכלב יבין שמעכשיו זאת הדרך לקבל את החטיף.

מכאן והלאה מעלים את רמת הקושי שלב אחרי שלב, כשלכל שלב מקדישים את הזמן הדרוש לכלב להפנים ולבצע בעקביות את המשימה שלו. זה הולך מהר, אל תדאגו, ואל תנסו להתקדם מהר יותר ממה שהכלב שלכם מסוגל. תנו  לו להכתיב את הקצב וכך ההתקדמות תהיה מהירה ביותר.

השלבים הבאים הם:

1. הצגת האוכל בכף יד פתוחה, הנחת או זריקת אוכל על הרצפה (חשוב לא לזרוק קרוב מדי אל הכלב בהתחלה, ולהיות מוכנים לכסות את הפיתוי עם הרגל כדי שהכלב לא יגיע לפיתוי אם הוא בוחר לנסות לקחת אותו במקום להתעלם במופגן, כמו שלימדתם אותו), לשים את הפיתוי על כסא, על שולחן, וכולי.  זיכרו שאנחנו עדיין עובדים עם פיתוי יחסית משעמם ונותנים לכלב דברים ממש טעימים מתוך הפאוץ’! הבחירה אמורה להיות קלה לכלב.
2.  שימוש במזון יותר ויותר מפתה, בהדרגה.  אל תקפצו ישר משימוש בביסקוויט לחתיכת לחם או פסטרמה!  המשיכו לתת לו חטיפים ממש, ממש שווים בתמורה לביצוע נכון של ההתנהגות הרצויה.
3. ביצוע “הכללה” למקומות שונים: חוזרים על התהליך כולו במטבח, בסלון, בחוץ על המדרכה, בחוץ באמצע טיול, בביקור אצל השכנים… מסנג’רים חברים, ילדים וקרובים להציע לכלב אוכל כדי שיבין שזה לא עניין של מקום ולא של בנאדם, אלא שהוא צריך להתעלם מהאוכל בכל מצב. כמובן שאומרים להם לסגור מיד את היד אם הוא מנסה לקחת., וכמובן שמתגמלים אותו בנדיבות רבה כשהוא בוחר לעזוב ולהתעלם מהפיתוי שמוצג בפניו!

דגש חשוב לתרגול:

חשוב בכל שלב שהכלב לא יגיע בטעות לאוכל לפני שאמרתם לו “קח!” אז תהיו מוכנים לחסום את האוכל מפניו. אפשר לסגור את היד לאגרוף, להרים אותה גבוה יותר, לכסות את האוכל שעל הרצפה עם היד או כף הרגל, לחסום את דרכו של הכלב בעדינות (חוסמים את האוכל ולא את הכלב, כדי שלא ייבהל), להשתמש ברצועה בעדינות כדי למנוע ממנו להגיע (לא כ”תיקון” אלא רק כמניעה פיזת של הגישה שלו לפיתוי), וכו’.  שימו לב שאם אתם צריכים לחסום את האוכל מפני הכלב זה אומר שהתקדמתם מהר מדי, ויש “לחזור לכיתה א” (לחזור שלב אחד או שניים אחורה).

מרקר טריינינג